<h1>ראב"ן שו"ת בסוף הספר</h1>
<h2>דף יח:</h2>
הא דתנן במס' טהרות [פ"ד מ"ה] על ששה ספיקות שורפין את התרומה על ספק בגדי עם הארץ, וקשיא ליה אפילו ספק בגדי פרושים נמי לשרוף עליהן תרומה הא תנן [חגיגה י"ח:] בגדי פרושים מדרס לאוכלי תרומה. אמרתי בלבי כי הוקשה לו פירוש שפירש רבינו זקיני [ב]נימוקי (ב)מסכת שבת [ט"ו:] שהביא ראייה על ספק בגדי עם הארץ מיהא דתנן בגדי עם הארץ מדרס לפרושים, וקשיא למר הא תנן נמי התם בגדי פרושים מדרס לאוכלי תרומה וכי היכי דשרפינן תרומה משום ספק בגדי עם הארץ נשרוף נמי משום ספק בגדי פרושים דהא תרווייהו מדרס לאוכלי תרומה. אך אין להשוותם יחד שאם אמרו לשרוף תרומה על ספק בגדי ע"ה לפי שעשאום כוודאי לפי שאינן בקיאין בטומאה ובטהרה ואין טהרין ממנה וכוודאי טמאים שווינהו רבנן, [משא"כ] פרושים אין לומר כן שהרי וודאי טהורין הן, ואין שורפין תרומה טהורה כדדרשינן בפרק שיני [שבת כ"ה:] תתן לו ולא לאורו, ואפי' ספק תרומה אין שורפין כדתנן [פסחים כ':] חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה ר' אליעזר אומר אם היתה מונחת במקום התורפה יניחנה במקום המוצנע (כלומר) [וכו'], מינה שמעינן דלא שרפינן תרומה עד שתטמא טומאה ודאית. והא דתנן באין דורשין בגדי עם הארץ מדרס לפרושים בגדי פרושים מדרס לאוכלי תרומה, מעלות [ד]רבנן נינהו כדאמרי' בגמרא [שם י"ט:] רב אבא בר אהבה מתני בסיפא חמש מעלות דמדאו' אם אוכלי[ן] פרושין חוליהן בטומאה אין כאן חייוב ואם נוגעין פרושין טהור(ין) היא הילכך תולין לא אוכלין ולא שורפין. ומשו"ה לא מתני ליה בגדי עם הארץ מדרס לאוכלי תרומה, משום דמעלות קא חשיב ואמעלה לא שרפינן וטומאת עם הארץ ודאית היא לשרוף ולא מעלה היא.
